אשר וחיים בשירות לפיד

אחרי עשרה שבועות של נהיגה, יאיר לפיד עדיין מכוון מדי בוקר את תוכנת הניווט 'וייז' שלו אל רחוב קפלן 1 בירושלים. שר האוצר מתעקש להראות שהוא עצמו מהדק את החגורה, גם אם היא זו שבמושב הנהג ברכב הממשלתי או במחלקת התיירים בטיסה לפריז.

ביום ראשון הקרוב הוא יצטרך לחשב מסלול מחדש. עד עכשיו רק דיברו על גזרות, אבל החל ממחרתיים, עם העלאת מס הערך המוסף וייקור הדלק, גם ירגישו אותן בכיס. בחודשים הקרובים הן רק יתגברו: באחד באוגוסט יקוצצו הקצבאות, בספטמבר יגיעו הדו"חות הרבעוניים הראשונים מחברות הפנסיה אחרי הורדת רף הפטור על הפקדות ובאחד בינואר יעלה מס ההכנסה.

בנימין נתניהו נכנס למשרד האוצר בפברואר 2003, אבל ויקי כנפו החלה בצעדתה המפורסמת נגדו רק בקיץ. זה קרה אחרי שהתוכנית הכלכלית אושרה בכנסת, והקצבאות גורזנו. אחרי עשור בדיוק, סכנה דומה אורבת ללפיד. פתאום קם אדם בבוקר, מרגיש מע"מ, ומתחיל ללכת.

לא חסרים מחקרים במדעי ההתנהגות שמעידים כי עוצמת הכאב כאשר לוקחים לאדם דולר עולה בהרבה על עוצמת ההקלה שהוא חש כאשר אותו דולר חוזר לכיסו. במקרה הישראלי, לא צריך מחקר; מספיק להרים טלפון ליובל שטייניץ.

מחירי הדלק התייקרו בכהונתו כשר אוצר ב-30 אחוזים, ושוועת הציבור נגד הממשלה עלתה השמיימה. באותו הזמן מחירי החשמל הוזלו כמעט בשיעור זהה, ואיש לא שם לב.

מזל שללפיד יהיה את החרדים. בזכותם ובזכות שר הביטחון משה יעלון, הוא כיסה השבוע במקצת את משיכת היתר שנוצרה בחשבון האשראי הציבורי שלו. המשבר הקואליציוני הקצרצר אך היעיל שניהל החזיר לסדר היום את החרדים, שנדחקו הצדה בלהט הגזרות.

לשווא יתווכחו הצדדים על טיבו המדויק של סעיף 39 המפורסם או על עיצומים פליליים נגד המשתמטים – כי מבחינה פוליטית זו לא השאלה; לא מעניינת גם השאלה איך יושג שוויון בנטל אם בזמן הממשלה הנוכחית לא יגויס אף חרדי בניגוד לרצונו, יינתנו פטורים ליותר מ-30 אלף חרדים והמדינה תצטרך לשלם יותר על מימון חיילים מיותרים עם פעוטות בבית; השאלה היחידה שמעניינת היא אם לפיד מציג לבוחריו הישג הצהרתי מול הפוליטיקאים מש"ס ומיהדות התורה. כל עוד כך קורה, מצבו הציבורי נותר סביר יחסית.

הנה עוד דוגמה: לחוק ההסדרים שיובא בקרוב לכנסת הוכנסו סעיפים שיפגעו אנושות בחינוך החרדי, לאין שיעור יותר מתוצאות ועדת פרי. בליכוד היה מי שחשד שלפיד דחף אותם פנימה כדי להזמין עימות עם נתניהו, שישכיח את שאר גזרות חוק ההסדרים. בעצת אותו בכיר, רה"מ אישר את הסעיפים בלי למצמץ ומנע מלפיד אפשרות להשיג רווח פוליטי נוסף בזירה נוחה. השאלה היא כמה זמן עוד תמשיך סוגיית החרדים להיות מקור הון פוליטי. מידת העניין בהם יורדת ככל שזיכרון ישיבתם בממשלה מתעמעם. אם גם 2014 תעמוד בסימן גזרות, אף אשר מבני-ברק לא יוכל אז להציל את לפיד.

עופר עיני בצרות

החודש הקרוב יעמוד כבר בסימן מאבק ביריב נוח אחר: עובדי הנמלים. באחד ביולי יצא לדרך המכרז של שר התחבורה להקמת נמל פרטי שיתחרה בנמלי חיפה ואשדוד. האלון חסנים רוצים לשבות, ודורשים מעופר עיני שגם המשק ישבות איתם. נתניהו, לפיד וישראל כץ רק מחכים שזה יקרה. רוב מכריע של הציבור לא רואה בעובדי הנמל עבודה מאורגנת אלא שוד מאורגן. אם כך יקרה, שר התחבורה מתכוון להביא לכנסת בהליך בזק חוק בוררות חובה בענפים חיוניים למשק. שר האוצר כבר הבהיר שבשביל נושא כזה שווה להסתכן בשביתה כללית.

עיני בצרות: אם לא ישבות, הוועדים החזקים יחסלו אותו. אם ישבות, הציבור והממשלה יקומו עליו. ספק אם אפילו שלי יחימוביץ' תתייצב במלוא גרון למען ועד העובדים השנוא ביותר במדינה. לא ברור מה יישאר מההסתדרות שלו אחרי התכתשות ציבורית כזו.

הדילמה של עיני מזכירה את זו של המפלגות החרדיות בכל הקשור למאבק בלפיד: בהתחלה ניסו לצעוק, אחר כך ניסו לשתוק. בשני המקרים זה לא כל כך הצליח. שני הצדדים יכולים ללמוד זה מזה איך מנהלים מאבקים – ובעיקר איך לא.

יש עתיד ללבני?

הרגלים ישנים מתים לאט, גילתה השבוע השרה ציפי לבני. את ישיבת סיעת התנועה השבוע היא פתחה במלים "שוויון בנטל זה בהחלט נושא שקדימה תומכת בו", עד שמישהו נזכר לתקן את המנהיגה שהיא כבר הספיקה לעבור מפלגה. לבני לא לבד, כמובן. לפני שבע שנים פתח רוני בר-און את ישיבת הסיעה הראשונה של קדימה במילים "אנו פותחים את ישיבת סיעת הליכוד".

העניין הוא שהטעות של לבני מעידה על היחס שניכר ממנה כלפי מפלגתה הטרייה. התנועה היא המפלגה המוזרה ביותר במערכת הפוליטית. אין לה מוסדות, אין לה חברים, אין לה שום תוכניות להריץ רשימות עצמאיות בבחירות המוניציפאליות – וכפי שנראה גם אין לה עתיד.

התנועה של לבני מזכירה את עצמאות של ברק בריבוי התפקידים, בהלבנת ממשלת נתניהו וגם בהיעדר האופק הפוליטי. רק שבניגוד לברק, ששת חברי התנועה הם שישה לוויינים נפרדים שמשייטים במסדרונות בלי לשמור על קשר מינימלי זה עם זה. הם הרי הולחמו למפלגה אחת בבולמוס פוליטי של תשעה ימים, ערב הגשת הרשימות. יו"ר הסיעה מאיר שטרית הרי חבר ללבני בעסקה של מימון מפלגות תמורת כיסא בכנסת, אחרי שאמר עליה דברים איומים ונוראים. עמרם מצנע אומר עליה דברים איומים ונוראים היום.

מה שמעלה את השאלה כיצד רואה לבני את עתידה הפוליטי. השמועות על חבירה עתידית לנתניהו ולאביגדור ליברמן נראות כמעט הזויות, ומזכירות את שמועות השווא מהעבר על שריונו של ברק בליכוד. שיקומה הפוליטי של שרת המשפטים עובר דרך הבקעה מדינית, והדרך לשם עוברת במשרד ראש הממשלה. היחסים בין לבני ונתניהו, שונאים ותיקים עד ממש לא מזמן, השתפרו ממשית והם מוגדרים עכשיו על ידי מקורב "קורקטיים וטובים". בכל הנוגע לתהליך המדיני לבני משוכנעת שנתניהו רציני, בליכוד ובבית היהודי משוכנעים שלבני היא בדיחה. נראה מי יצחק אחרון.

שתף:
Share

תגובות

ציוצים אחרונים בטוויטר
עקבו אחריי