יש עתיד באוצר?

כדורגל משחקים תשעים דקות ובסוף גרמניה מנצחת. משא ומתן מנהלים 42 יום ובסוף בנימין נתניהו ממצמץ. זו התורה שלמד יאיר לפיד מצוות המו"מ שלו. בשלהי היום ה-39, כשנתניהו עומד מרחק שלוש יממות בלבד מהתואר "ראש הממשלה היוצא", זה אכן קרה. 'הליכוד' ויתר על תיק החינוך ללפיד ועל ועדת הכספים ל'בית היהודי'. ומה ההישגים של 'הליכוד' ב"פשרה" המפורסמת? סגן שר נוסף, והותרת ציפי לבני עם שני תיקים. שהרי כידוע, אחד מעקרונות היסוד של 'הליכוד' הוא הבטחת תפקיד מיניסטריאלי לעמיר פרץ.

בוול סטריט, בעלים של חברה בורסאית נוהגים להשתמש ב"גלולת רעל", אמצעי משפטי שנועד למנוע השתלטות עוינת של גורם זר. נתניהו, ששמע את לפיד מצהיר שהוא ראש הממשלה הבא, דחף לו גלולת רעל כזו בדמות תיק האוצר – המקום שאיש עוד לא חזר ממנו חי. לפיד, מנגד, הגיב בגלולת רעל משלו; ההחלטה לצמצם את מספר שרי 'הליכוד' לשבעה בלבד יוצרת בהכרח רשימת ממורמרים ארוכה: ראובן ריבלין, סילבן שלום, גלעד ארדן, דני דנון, ובמידה לא מבוטלת גם גדעון סער, שלא לדבר על חברי הכנסת של 'הליכוד' שיהפכו במקרה הטוב לסגני שרים. הם כבר יעשו לנתניהו צרות שנפלי בנט ולפיד גם יחד לא יצליחו לעשות.

קבלת תיק האוצר היא ההפסד היחיד של לפיד במשא ומתן הקואליציוני, שבו חווה ניצחון אחר ניצחון, אבל מדובר בהפסד צורב. יו"ר 'יש עתיד' נכנע ביום שישי שעבר. אנשים ששוחחו איתו ביום ראשון שמעו ממנו ניצני מרירות. כולם ייפגשו עם אובמה, ואני אפגש עם עובדי נמל אשדוד, אמר לבני שיחו. אני יודע שנכים יקשרו את עצמם לגדרות ביתי, שאמהות חד-הוריות יפגינו מתחת למשרדי. בתוך שנה וחצי אהיה האדם הכי שנוא במדינה.

ביום שני, בתום הפגישה המשולשת עם נתניהו ובנט, חגגה התקשורת את הישגו המרשים של לפיד: צמצום הממשלה ל-21 שרים (מאז המספר גדל באחד). אווירת סוף קורס השתלטה על המערכת הפוליטית, מסתירה את המשבר החריף שהחל להיווצר. לפיד התבצר בדרישה לקבל את משרד החינוך. הצדדים סיכמו להיפגש שוב אחרי ארוחת הצהריים, אבל אחרי מעורב ירושלמי בשוק מחנה-יהודה לפיד עלה על הרכב וירד תל-אביבה. ביממה לאחר מכן הוא הוסיף עוד ועוד דרישות: קיצוץ התיק שנועד לעמיר פרץ, משרד הפנים, ועדת הכספים. כל שעה הגיעה דרישה חדשה.

סיסמת הבחירות של 'יש עתיד' הייתה "באנו לשנות", אבל עד שלב מאוחר במשא ומתן היה נראה שהם באו ליהנות. נתניהו החל לתהות אם לפיד בכלל מעוניין בכניסה לממשלה לתפקיד כפוי הטובה שאליו נדחף. בליכוד חשבו שלפיד החליט להפיל הכול: אם הוא לא טס, אף אחד לא טס.

החרדים, שכבר הרגישו את החרב החדה על צווארם, לא התייאשו מהרחמים. הם קיוו שלפיד לא ייכנע, באותו אופן חמקמק שבו המתיישבים נאחזים בסרבנות הפלשתינית. בשלישי בערב היה נראה שהנס מתרחש: נתניהו יזם פגישה עם אלי ישי כדי לרמוז לו שאולי, ככלות הכול, תקום ממשלה עם 'ש"ס' ו'יהדות התורה'. אריה דרעי, שפרסם סטטוסים זועמים בפייסבוק נגד נתניהו, קיבל טלפון אישי מראש הממשלה: למה אתה נוזף בי כל כך מהר, גער בו נתניהו, חכה קצת.

מאמצים הושקעו בחזיתות אחרות: קחו למשל את בנימין בן-אליעזר: ביום שלישי בערב הוא קיבל טלפון חשאי מלשכת נתניהו. כמה דקות אחר כך הוא עלה לנאום בכנס פוליטי בלוד. "נקראתי לפני זמן קצר לראש הממשלה", המתיק סוד עם הנוכחים, 700 במספר. הם הבטיחו לא לגלות.

בסוף התברר שגם אם ללפיד הייתה משאלת לב להימלט מתיק האוצר, היא לא תתממש הפעם. בנט, שהתגלה כפוליטיקאי בליגת העל, יזם את הפשרה שיצרה את הממשלה. אין לקנא בלפיד: 52 חברי כנסת, רובם חברתיים, כולם תאבי נקם, יעשו את כל שביכולתם כדי לכתוש את תדמיתו הציבורית. התקשורת (טוב, לא כולה) תארוב לו בכל פעם שיטעה בעובדות, דבר שקורה ללפיד לא פעם; היא לא תרחם עליו כשיגלה חוסר שליטה בפרטים, ולא תרחם עליו כשייזום קיצוצים. יש תכונה אכזרית למשרד האוצר: או שנכשלים בו וחוטפים, או שמצליחים בו וחוטפים.

המפלגה הלבנה

וברשותכם עוד כמה הערות פרסונליות לרגל סיום המשא ומתן הקואליציוני:

אביגדור ליברמן: את כל המשא ומתן הקואליציוני צריך לראות דרך עיניו של יו"ר 'ישראל ביתנו'. הוא רצה לשמור על תיק החוץ לעצמו, ולכן לבני קיבלה הצעה חלומית שכוללת את ניהול המשא ומתן המדיני, משרד המשפטים ותיק נוסף. הוא רוצה את דוד לוי כנשיא המדינה, והפלא ופלא: ראובן ריבלין, מועמד מוביל לתפקיד, מודח מכס יו"ר הכנסת שמשמש מקפצה לתפקיד. הוא רוצה תיקים לעצמו – ומקבל חמישה(!) לעומת שבעה של 'הליכוד': חוץ, ביטחון פנים, חקלאות, קליטה, תיירות. עכשיו כולם יודעים מי בעל הבית ב'ליכוד'.

לבני: יו"ר 'התנועה' הזדעקה מרה נגד פתיחת ההסכמים איתה. היא נלחמה על "המפתח" המפורסם – שר לכל שלושה ח"כים, משל היה מדובר במפתחות ביתה ברמת-החייל. "זה הסכם חתום", הזדעקה בשיחות עם נתניהו וליברמן. אבל לבני היא בערך האדם האחרון במערכת הפוליטית שיכול להתלונן על הפרת הסכמים; במהלך מערכת הבחירות הפרה התחייבות מפורשת להציב את ח"כ רחל אדטו במקום ריאלי, ודחקה אותה בלי הודעה מוקדמת לפאתי הרשימה. אך לפני שבועיים הסתבר ששיקרה לעמרם מצנע כאשר הבטיחה לו את תפקיד השר השני. בכל מקרה, ההסכם הקואליציוני שחתמה מצטייר כזה היחיד שהממונה על הדיונים מול הפלסטינים תגיע אליו בקדנציה הקרובה.

שאול מופז: הנקמה, במקרה הזה, הוגשה קפואה ממש. הזגזוגים, הגידוף "שקרן" כלפי ראש הממשלה, מסיבת העיתונאים ההזויה עם הפטרייה שבה מופז הזהיר שנתניהו יביא שואה גרעינית, החבירה הצינית לבנט ולפיד – כל אלה הביאו את ראש הממשלה להטיל וטו על השתתפות 'קדימה' בקואליציה. ביוהרתו, סירב מופז לפני חודש לקבל את תיק האיומים האסטרטגיים בתקווה לקבל את תיק הביטחון, אבל עד עכשיו הוא מחכה ליד הטלפון. לפי המפתח הסיעתי, הוא לא זכאי אפילו לכיסא בוועדת החוץ והביטחון.

ישראל אייכלר: הח"כ מ'יהדות התורה' זעק השבוע בנאום הכנסת זעקה גדולה ומרה נגד הממשלה החדשה: "הכפייה הזאת, של השבט הלבן; מישהו אמר לי היום: לב"ן זה לפיד-בנט-נתניהו. הם מייצגים את השבט הלבן, שהמאפיין שלהם הוא שהם אשכנזים, חילונים ועשירים. ומישהו הוסיף לי: גם גברים".

ניכרים דברי אמת, שהרי כידוע סיעת 'יהדות התורה' לדורותיה מורכבת בעיקר מנשים מזרחיות. ביום שלאייכלר תהיה כלה ספרדייה או שרב בשם שרעבי יישב במועצת גדולי התורה, הוא יוכל להשמיע ביקורת בנושא. כרגע, זו המפלגה הכי לבנה בכנסת.

שתף:
Share

תגובות

ציוצים אחרונים בטוויטר
עקבו אחריי