זמן לונדון: ביי גיא

לונדון

שלדים הדקורטיביים של ליל כל הקדושים כבר פונו מחלונות הראווה, אתמול, ברכבת התחתית, לונדון החביבה והרגועה נראתה סוף סוף כמו שהבטיחו פעם הספרים של דיקנס: אפלה, מבהילה ומסתורית. טיפוסים צרי פנים ושדופים במגבעות שחורות חרשו רעות על הספסל; יצורים לבנים מבחילים ומדממים התקהלו סביב המכשיר לטעינת האויסטר. ג'קים מרטשים ירדו חרש בדרגנועים. הנוסעת שלידי קיבלה בזמן אמת התראות חמות על ידויי ביצים בראסל סקוור והעדיפה להמשיך עוד תחנה אחת לשטח הסטרילי בהולבורן. אפילו ב"מיינד דה גאפ" נשמע לפתע צליל איום. שמור נפשך מהרווח, איש צעיר. הוא שורץ עכברים ופייגינים.

זו כבר היסטוריה, ברוך השם. מי שהשכים הבוקר קום יכול היה לראות בחנויות את תפוחי הפלסטיק האדומים של חג המולד. שביתת הענק של הדואר המלכותי גרמה לכולם להתחיל את מסע הרכש כבר עכשיו, פן המשלוחים ייתקעו.

אבל עוד לפני כן, נשמעת בכל פינה המנטרה המסתורית: "Remember, remember, the 5th of November"

למי שנובמבר בשבילו זה או 4 או כ"ט, זה הזמן לספר שהשבוע חוגגים הבריטים את חג גיא פוקס. האיש עם השם של דוגמן ישראלי עטור זיפים היה דווקא מהפכן קתולי, שהשבוע, לפני 404 שנה, ניסה לפוצץ את בניין הפרלמנט על יושביו באמצעות טונות של אבק שריפה. הוא החדיר את חומרי החבלה אל המרתף של ארמון ווסטימנסטר, אבל המזימה התגלתה ברגע האחרון. פוקס האומלל קיבל עונש מוות שקשה לי להעלות על הכתב (אבל ויקיפדיה תשמח להרחיב:http://en.wikipedia.org/wiki/Hanged,_drawn_and_quartered). האנגלים מצידם זכו בחג ובחמשיר לא רע:

Remember, remember the fifth of November,

The gunpowder treason and plot,

I know of no reason

Why the gunpowder treason

Should ever be forgot.

וכך, בחמישי בכל נובמבר, האנגלים יורים זיקוקים אל שמי הממלכה המעוננים לציין את היום שבו ניסו לפוצץ את הפרלמנט האהוב שלהם ולא הצליחו. זה אמנם חג הזוי מעט, אבל לפחות יש לו סיבה; הבריטים, אולי האומה משוללת החגים ביותר, היו כה נואשים עד שנאלצו לפזר לרוחב לוח השנה 8 ימי חופשה, נטולי עילה דתית או לאומית, ששמם מעיד עליהם יותר מכל: "Bank Holidays".

במותו, גיא פוקס סידר להם את התשיעי. שלדו המבותר ל-4 (טוב, לא התאפקתי) בוודאי התהפך בקברו כאשר באיחור של 340 שנה נחרב בניין הפרלמנט בווסטמינסטר מפצצה גרמנית במהלך הבליץ. השנה, בעיתוי נפלא, עשוי לבוא על הפרלמנט חורבן מסוג אחר. דווקא בחג גיא פוקס יפורסם הדו"ח שמדיר שינה מעיניהם של חברי הפרלמנט, שישים סוף לחגיגת ההוצאות המופקרת שלהם. בין היתר, כבר הודלף, כל נבחר ציבור שמתגורר בטווח 60 דקות נסיעה ברכבת מתחנת ויקטוריה לא יהיה זכאי לבית בלונדון (אבל בלילה אין רכבות, התלונן לשווא הטיימס במאמר המערכת שלשום; הקוראים נחרו בבוז). ואולי העיתוי לא מקרי: רמת האמון של הבריטים בנבחריהם נמצאת בשפל כזה, שהבריטים של היום היו חוגגים את חמישה בנובמבר באותה מידה גם אם גיא פוקס היה מצליח במשימתו להפוך את הפרלמנט לתל חורבות.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.