חוק צינון העיתונאים ואיך הוא קשור לפאנל של לפיד באולפן שישי

שתי תכניות מקפיד ראש הממשלה לראות מדי שבוע. שתיהן בחברת החדשות של ערוץ 2 (את הגילוי הנאות אתם כבר מכירים): "אולפן שישי" ו"פגוש את העיתונות". שתיהן תכניות עם קושי אובייקטיבי לימין. רוב דובריו הרהוטים של המחנה הם מהסוג שלא זמין בשבתות, כך שראש הממשלה מוצא את עצמו מתבשל עם עצמו בעצבים מדי שבת על מה שהוא תופס כבליץ-סופ"שי קבוע על ממשלתו.

מההתבשלות הזו נולד החוק לצינון עיתונאים שיעלה בימים הקרובים לדיון בכנסת. החוק חוק שאמה, הידיים ידי נתניהו. ההצעה, שמתגלגלת כבר שנה וחצי וטרם התקדמה משמעותית, מאפשרת לוועדת הבחירות המרכזית למנוע מעיתונאים להתמודד לכנסת אם לא פרשו שנה קודם לכן ממקום עבודתם. לא סתם התעכבה הצעת החוק הזו כל כך הרבה. איך מגדירים עיתונאי? מי שמחזיק תעודת לע"מ? מי שכותב מאמרים מעת לעת לידיעות? גם נתניהו חטא בכתיבת מאמרים כאלה בשנות גלותו הפוליטית. אולי הצינון היה חל גם עליו?

היוזמה הזו נועדה למטרה אחת ויחידה, לחסום את דרכו של יאיר לפיד לפוליטיקה. זה לא סוד שבנו של טומי לפיד מוזכר כמועמד להקים מפלגת מרכז חילונית. סוקריו של נתניהו מאבחנים כבר זמן רב תמיכה יציבה של שמונה מנדטים לרשימת לפיד ההיפותטית. אבל כאן מגיעה התעלומה הגדולה: הרי מפלגה כזו תגזול מנדטים בעיקר מהיריבה השנואה "קדימה". חסימת לפיד היא לפיכך אינטרס מובהק של ציפי לבני, לא של נתניהו. לא סתם אחת מיוזמות החוק היא רונית תירוש מקדימה.

נתניהו מקדם בשבועות האחרונים את החוק בכל כוחו מכמה סיבות: ראשית, הוא כבר לא חושב שקדימה היא יריבה. סקריו מעידים על צניחה דרמטית בכוח של המפלגה הזו, בין אם תונהג על ידי לבני או מופז. ראש הממשלה כבר רואה בעיני רוחו את ממשלת נתניהו השלישית, והוא רוצה שם כמה שיותר ח"כים. אין ספק שקדימה מובסת תהיה פרטנר נוח בהרבה מלפיד הרענן. שנית, מפלגה חדשה משמעותה עליית חוזי ההצבעה בציבור הבורגני האדיש, ודילול כוחם של הליכוד והימין. שלישית, והכי חשוב: נתניהו מקדם את חוק לפיד לא כדי להרחיק אותו מהפוליטיקה, אלא כדי להרחיק אותו מהמיקרופון. הוא מעדיף יריב בכנסת על פני יריב באולפן. עד כדי כך גדולה אמונתו הקמאית בכוחה של התקשורת. עד כדי כך גדול בטחונו בכוחו הפוליטי. בלשכת רה"מ מקווים שבעקבות החוק, עיתונאי-שניים ממבקרי נתניהו "יסתמו את הפה לשנה". סוף ציטוט מבכירי הלשכה.

מי שמפתיעה במיוחד בתמיכתה במהלך היא ישראל ביתנו. ליברמן חסם בגופו את החוק במשך שנה. כנראה קיווה שלפיד ירוץ , ירסק את קדימה, ויהפוך את ישראל ביתנו למפלגה השנייה בגודלה בישראל.  התואר הזה, ע"פ הסקרים, ייפול ברשתה של שלי יחימוביץ', ולכן ליברמן מעדיף ללכת על בטוח ולמנוע מיריב עיקש על הקול החילוני להיכנס למגרש. השבוע אמר שר החוץ במזנון הכנסת שהוא תומך בחוק כי "יש גבול לפופוליזם וההתלהמות", תוך התייחסות לכתבה ששודרה השבוע אצל לפיד על הילדה המסכנה מבית-שמש, ולגל החילוני שעוררה. מבחינתו, זה כבר תשדיר בחירות, ולישראל ביתנו עוד אין כאלה.

יש רק בעיה אחת עם כל הניתוחים האלה: הם מגדלים באוויר שבנויים מפל-קל. לפיד עוד לא רץ, הליכוד עוד לא ניצח, קדימה עוד לא התרסקה, הבחירות כלל לא באופק. העתיד הוא משוואה עם יותר מדי נעלמים. קצת מגוחך לעסוק בחישובי קץ כשבקושי יודעים מה יקרה אחרי הפרסומות.

חזק בדיבורים

ממש מזמן, לפני פסטיבל תג מחיר ופסטיבל הדרת נשים, נערך במשך חודש פסטיבל חקיקת הימין. לא היה בוקר בלי כותרת ראשית על חוק חדש של דני דנון למאבק בבית המשפט, לא נפתחה מהדורה בערב בלי יוזמת תגובה של אקוניס נגד עמותות השמאל. נתניהו ולחבריו התחרו מי יתמוך בחוק מרחיק-לכת יותר. מאז, תשומת הלב נדדה מהכנסת לחטמ״ר אפרים ואורות בית שמש, ו״גל החקיקה״ התנפץ להרבה רסיסים קטנים. כך זה קרה.

חוק השימוע לשופטים מת ביום שבו נולד. היוזמה של אלקין ולוין נועדה להכשיר יוזמה צנועה יותר, של פרסום הפרוטוקולים של הראיונות עם מועמדים בוועדה למינוי שופטים. שר המשפטים נאמן מתמהמה איתה. בפעולת ״תג מחיר״, תקע אלקין את חוק גרוניס, אותה יוזמה שאיש אינו מבין היכן נולדה ומה בדיוק ימני בה, להעניק לשופט הותיק את נשיאות העליון, ולא לשופטת מרים נאור (אשתו של מזכיר ממשלת בגין ואמא לחבר ליכוד פעיל). גם היוזמה לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים באופן שיעניק רוב לימין הייתה שקועה בבוץ עמוק. ש״ס ויהדות התורה התקוטטו על האופן שבו יוודאו שהדבר לא יפגע בכוחן בוועדה למינוי דיינים. רק בשבוע הבא אחרי עיכובים רבים יתחדשו הדיונים בשני החוקים. אה, ותשכחו מהדיל. גם סולברג עוד לא בעליון.

ומכאן לחזית העמותות: אופיר אקוניס מהליכוד הציע למנוע תרומות ממדינות זרות, פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו דרשה למסות אותן. המפלגות סיכלו זו את יוזמתה של זו, ממש כמו תליינים שמשחררים נידון בגלל ויכוח אם להשתמש בסקילה או בשריפה. ההצעות נבלמו לכמה שבועות, עד שבסוף ראש הממשלה יזם חוק ששילב בין שניהן, אבל אז נבהל מהמתקפה משמאל והכניס את ההצעה של עצמו לפריזר. צפוף שם, בפריזר של נתניהו. כבר שנה שוכנת שם, מעלה גלידי קרח, הצעת חוק אחרת של אקוניס, לביצוע משאל עם על כל הסדר עם הפלסטינים. לאחרונה הוכנסה אליה עוד יוזמות עתירות-כותרות, להכשרת מאחזים שנבנו על קרקע פרטית ולהשתקת המסגדים. החוק היחיד שמתקדם במלוא המרץ הוא חוק לשון הרע.

יש שתי אפשרויות: או שהקואליציה הנוכחית יודעת לעשות יותר רעש מחוקים, או שהפאניקה התקשורתית שוב הייתה מופרזת. בעצם, כל התשובות נכונות.

ישראל ביתנו

לא רק הנשיא פרס עקר השבוע לבית חלופי. גם שר החוץ אביגדור ליברמן ורעייתו אלה נטשו לאחרונה את הוילה ביישוב נוקדים. נטישה זמנית בלבד. הבית הצנוע שבנו לפני עשרים שנה הספיק לזוג צעיר, לא לאכלס משפחה עתירת נכדים. ריבוי טבעי. לא רק הנכדים באים לבקר. ליברמן מארח מעת לעת בארץ מנהיגי מדינות ושרים בכירים. את רובם הוא לוקח לסיורים בנווה צדק ומתחם התחנה בתל אביב. שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה, חובב מסיבות ידוע, שיחזר רק לאחרונה באוזני ישראלים בברלין את הערב במועדון התל אביבי היוקרתי שאליו לקח אותו ליברמן. אבל חלקם זוכים לאירוח אחר: ליברמן סיפר שכמה מהם הגיעו לאירוח דיפלומטי מפנק בבית האחיד של תנועת ״אמנה״. במי מדובר? למה לסבך אותם בקהילייה הבינלאומית, גיחכו בסביבתו של השר.

ליברמן הוא לא רק העולה מרוסיה שהגיע לתפקיד הבכיר ביותר, הוא גם המתנחל שהגיע הכי רחוק. בסידרת ראיונות בעבר הוא הצהיר שתמורת שלום אמת יסכים לפנות תמורת שלום, התבטאות שעוררה את חשד הימין. השיפוץ היסודי של אותו בית ממש בנוקדים הוא רישום בטאבו של ההצהרה שליברמן השמיע השבוע: אין שום סיכוי להסדר בעשור הקרוב.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.