מבחן רורשך ושמו משה כחלון

דמות משופשפת במערכת הפוליטית ישבה החודש לפגישות אחד-על-אחד עם ארבעה: עם לפיד ועם בנט, עם הרצוג ועם נתניהו. היו להם הערכות שונות על תוחלת חייה של הממשלה, עמדות שונות בתכלית על מתווה הגז ועל תקציב המדינה. אבל דבר אחד היה משותף לכולם: כל אחד מהארבעה הביע בטחון מוחלט בכך שמשה כחלון ירוץ כמספר שתיים שלו בבחירות הקרובות. וכולם הסבירו בהנמכת קול שההערכה הזו מבוססת על שיחות צפופות, סודיות, עם כחלון עצמו.

אם מישהו תהה איך הצליח שר האוצר להעביר בכנסת פה אחד את ההחלטה השנויה במחלוקת על העלאת מס הרכישה לדירה; כיצד  הוא חומק מהכינון הישיר של האופוזיציה; למה נתניהו לא גובה ממנו מחיר פוליטי על התנהלותו במתווה הגז; מדוע השותפות הקואליציוניות לא ממררות את חייו על שקיצץ בבשר החי של ההסכמים הקואליציוניים בעודו מספח מיליארדים לטובת הורדת המע"מ; אם מישהו עדיין תוהה, התשובה נעוצה בכך שיו"ר כולנו מיקם את עצמו בעמדה שבה הוא שחקן הציר של הפוליטיקה הישראלית. חבירה לליכוד תבטיח את שלטון נתניהו לעוד כהונה, חבירה ללפיד יכולה לכפות רוטציה, חבירה לבנט שינוי דרמטי באגף הימני, וחבירה להרצוג את הפלת הממשלה.

כחלון אומר לכל אחד מהם את הדבר הנכון, או יותר נכון: כל אחד מהם שומע את מה שהוא מעדיף לשמוע. שר האוצר הוא מבחן הרורשך האולטימטיבי של המערכת הפוליטית: כל אחד מהשחקנים במערכת הפוליטית רואה בו משהו אחר. זה המשך ישיר של הבחירות האחרונות, שבהן איש לא ידע עד נעילת הקלפיות – ובעצם עד עצם היום הזה – בכיסו של מי מונחים המנדטים של כולנו. לאור האירוע הנדיר שבו שר אוצר עומד להעביר תקציב ללא מילה של ביקורת ישירה כלפיו, אפשר להניח שדווקא כולם נמצאים בינתיים בכיס שלו.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.