ערב טוב לכל המאזינים: אובמה עוקב אחר נתניהו, ועוד הערות על אולמרט ושרה

לפחות בנושא אחד הקב"ט של משרד רה"מ יכול להיות רגוע. האמריקנים לא האזינו לטלפון הנייד של ראש הממשלה. מסיבה פשוטה: המספר איננו מחובר כבר שבע שנים. גם מחשב לא מונח על שולחנו. הוא כותב בטושים על בריסטול, לא בדיוק משהו שה-NSA יוכל לאתר בקלות רבה.

לא ברור כמה מזה פרנויה וכמה טכנופוביה, אבל ברור שהחשש מהאזנות מלווה ראשי ממשלה בכלל ואת זה הספציפי כבר שנים ארוכות. בועידת ויי, לפני 17 שנה, נתניהו הזמין את ראשי מועצת יש"ע לחדרו. לתדהמתם, הוא הורה להם להשתטח על הרצפה. מאזינים לנו, אמר והחווה באצבעו אל הקירות.

לו יכלו הקירות בלשכת ראש הממשלה לדבר, הם היו מספרים בערך אותו הסיפור שאנחנו מכירים לעייפה: למעט סודות צבאיים, העמדה המדינית של נתניהו, יחסו לאובמה, תכניותיו האסטרטגיות, נפרשים בהרחבה בתקשורת. לנתניהו לא יקרה מה שקרה ליעלון באמירותיו מתדרוך לעיתונאים על קרי המשיחי; ידוע כבר שנים ששיחות הרקע רקורד במשרד ראש הממשלה הן היחידות במערכת שיש בהן פחות תוכן מאשר בנאומים פומביים. "אתם יודעים מה ההבדל בישראל בין און דה רקורד ואוף דה רקורד"? הוא אוהב לצטט בדיחה ישנה של בני בגין, ומשיב: "יומיים".

מאז 2014, כשהתפוצץ המשא ומתן לשלום עם הפלסטינים, התפוגגו לחלוטין מחיינו התהיות בסגנון "לאן פניו של נתניהו". כולם יודעים לאן פניו. הוא אמר זאת בקונגרס על איראן ובכנסת על הפלסטינים ובתשדירים על השמאל. הקואליציה הנוכחית שלו הומוגנית, או חד גונית; מצבו הפוליטי ברור גם בלי האזנות סתר. גם דעתו על נשיא ארצות הברית, העולם, והסכם הגרעין. כדי לפתור את "חידת נתניהו" לא צריך ציוד האזנה במיליונים; אפשר פשוט לעשות מנוי על עיתון.

 

לא אהוד

אהוד אולמרט לא היה מעולם פוליטיקאי של כיכרות, אלא של חדרים סגורים. הוא זכה בעירית ירושלים בזכות דיל עם החרדים שהזרים רבבות מצביעים שבויים לקלפי. בבחירות לראשות הליכוד ב-1999 הובס על ידי אריאל שרון, בימים שהוא עוד נקרא "אריק" ונתפס כזקן ולא רלבנטי; ב-2003, עם הילת ראש עיריית ירושלים ורוח גבית מאותו שרון, הוא נדחק לעשירייה הרביעית של הליכוד וכמעט נפלט מהכנסת; שלוש שנים אחר כך קדימה בראשותו איבדה קולות בקצב של מנדט וחצי לשבוע, וירדה מ-45 בסקרים עם שרון ל-29 בהנהגתו; רוב כהונתו כראש ממשלה היה פוליטיקאי שנוא, עם מספר חד ספרתי בסקרים ואחוזי תמיכה בטווח הטעות הסטטיסטית. כפי שהתוודה בנאום שכתב לו חברו יאיר לפיד, הוא היה "לא פופולרי". לא נראה שזה הפריע לו במיוחד. ארבעים שנותיו בזירה הציבורית התאפשרו בעיקר הודות לקשרים מצוינים עם קומץ מעריץ של תורמים ועיתונאים.

אז מה קרה לו, לאהוד אולמרט, שהחליט פתאום ביום שלישי השבוע לנסות ולרכוש את ליבו של הציבור? מדוע פתאום עכשיו, פתאום היום, הוא התחיל לדלג בין עמדות שידור ולשווק את עצמו? הוא לא החמיץ עקיצה לנתניהו כשאמר לרביב דרוקר בשידור חי ש"אני בניגוד לאחרים לא מחרים אף אחד". יש התמודדות באופק?

אפשר להניח שהסיבה היא אולמרט לא רוצה לסיים כמו הירשזון או קצב, מנודה ומושפל. מקור כוחו זו צמרת הקהילה העסקית בישראל. אם הכל יתנהל כמתוכנן מבחינתו, באביב הבא הוא כבר יהיה אדם חופשי שוב. כדי שאלפרד אקירוב לא יתבייש לשבת במחיצתו ובני שטיינמץ ישכור מחדש את שירותיו הוא זקוק לסיפר, הנראטיב, שהוא נקלע בטעות לבית הסוהר. זו "שאגת אהוד" שלו.

אגב, לשווא תקפו השבוע מקורביו המתמעטים את השופט רוזן. את ההרשעה האמיתית בדעת הקהל ספג אולמרט לא בתיק הולילנד, אלא כאשר פורסמו הקלטותיו עם שולה זקן. ידוע שאין זורקים אבן אחר הנופל, אבל כשאולמרט סיכם השבוע את הכרעת העליון במילים "אבן נגולה מעל ליבי" הסתבר שזה הוא שמשליך כאן אבנים.

 

המעון ואשת היועץ

והנה תחזית: בשבועות הקרובים נשמע אינספור תיאורים עסיסיים על הנעשה בבית ראש הממשלה; תמלילי חקירה יודלפו; ניר חפץ יתבזה באולפנים; ובסוף לא יהיה כתב אישום.

ההיסטוריה מלמדת שהאש לא ממהרת לאחוז בשולי חליפתו של ראש ממשלה גם כאשר סביבתו הקרובה מסתבכת. אהוד ברק עמד בראש מערכת עמותות פלילית אדירת-מימדים שלפי מבקר המדינה "קנתה שלטון בכסף", אבל נחלץ בלי כתב אישום. אחר כך הגיע שרון; בן אחד שלו שיקר עבורו למבקר המדינה ובן אחר קיבל מאות אלפי דולרים בנסיבות מפוקפקות, אבל הוא נשאר יבש. אפילו אולמרט יצא ללא פגע משלל חקירות ונתפס רק כאשר ראיות ישירות הצביעו שקיבל בעצמו כסף מזומן לאורך שנים.

התיאורים על הנעשה בבית ראש הממשלה מקוממים כבר שנים ארוכות, אבל לא מתקרבים בהיקפם לפרשיות העבר. בעיקר, הם לא נוגעים כרגע בנתניהו עצמו. קניות ברמי לוי, מחזור בקבוקים של הציבור או חשבוניות פיקטיביות של חשמלאי לא נראים כמו משהו שיועץ משפטי בדור הנוכחי יעמיד בשלו לדין רעיית ראש ממשלה, בוודאי שלא את בעלה. לגבי היועץ הנוכחי זה ברור כשמש. אם ישמש עדיין יועץ משפטי, תסמכו על וינרוט שיזכיר לו שכשהגברת וינשטיין הסתבכה בהעסקת עובדת זרה, הוא טען שלא ראה ולא ידע דבר.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.