בקול דממה דקה: למה התקציב עובר בשקט כזה?

בקול דממה דקה, אולי עם מבזק או שניים באינטרנט, אושר לפנות בוקר תקציב המדינה הדו שנתי. מה שהיה פעם היום החשוב והמסוקר ביותר בלוח השנה הפרלמנטרי הפך לאירוע טכני, חסר חשיבות.

זה לא קורה בגלל החידלון של ראשי האופוזיציה או סערות גטאס והפיגוע בברלין; זה קורה כיוון שבמציאות, לא הכנסת קובעת את תקציב המדינה.

454,118,237 שקלים כולל התקציב הזה. אבל תקציב לא נבנה מאפס, כי הכוח החזק ביותר בבירוקרטיה הממשלית הוא כמובן כוח האינרציה. מחקרים מאלפים כבר הראו איך תקציב המדינה הצרפתי, למשל, נשען עדיין ברובו המכריע על הצעת תקציב שאושרה עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת. מי שביקר במוזיאון במרכז רבין ראה שגם ממשלתו, ממשלת שינוי סדר העדיפויות, הסיטה משהו כמו עשרים מיליארד ש"ח לכל היותר.

כשהתקציב מגיע לכנסת הוא עובר בוועדת הכספים. ועדה פעילה מאוד וח"כים עם תיאבון גדול במיוחד תצליח להסיט מיליארד שקל. זה סכום עצום, אבל פחות מרבע אחוז מתקציב המדינה כולו.

ההצבעות הסופיות בכנסת הן, לפיכך, רק התעמלות: מאות הרמות והורדות של ידיים, כמו גלים באיצטדיון כדורגל. מילא אם היה מדובר בחותמת סופית, גם לטקסים יש חשיבות. אבל כידוע, גם התקציב הזה הוא בסיס לשינויים. רק שלשום התברר שהתקציב הזה ישונה מיד אחרי שיאושר, כדי למנוע עוד השבתה בשלטון המקומי. אם יהיה חלילה מבצע צבאי בשנתיים הקרובות, או משבר חברתי, מיליארדים יעופו מסעיף לסעיף בלי להתחשב בלילה ללא שינה שעבר על חברי הכנסת. כל הלילה דלקו האורות בכנסת, כמאמר הקלישאה, אולי אפשר היה לכבות אותם מוקדם ולחסוך כמה אלפי שקלים בתקציב.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.