הטיסה של לפיד לבלפור מתחת לרדארים של הליכוד

במהלך החורף הארוך של 2015, בעודו נאבק בסקרים איומים ונוראים, יאיר לפיד נהג להגיד: הפעם אנחנו נלחמים לשרוד, הסיבוב הבא יהיה הסיבוב שלי. לפני שלושה חודשים, בשבוע הראשון של 2017, הודיע לפיד לאנשיו שהשנה זה יקרה.

השבוע, לפרקים, הסיבוב הבא היה נראה קרוב מאי פעם. האם ייתכן שיאיר לפיד שתל וירוס מתוחכם, סטוקנט, במעמקי מערכת ההפעלה של בנימין נתניהו? בחירות באוגוסט, על רקע קטטות תאגיד, באמצע חקירות, הן חלום שלפיד לא היה מעז אפילו לחלום. בעוד עשרת המועמדים לראשות העבודה יתחרו בפריימריז מתישים והליכוד ישקע בבחירות פנימיות, עתירות תלונות הדדיות, לפיד כבר יוריד אותם לאזור חד ספרתי. הוא יעלה

נתניהו לא שרד במקרה במשרד ראש הממשלה: הוא אלוף העולם בזיהוי איומים פוליטיים, עד כדי כך שלפעמים הוא מגלה אותם היכן שהם אינם. אבל במקרה של לפיד נראה שנתניהו שוגה דווקא בהערכת חסר. ב-2013 הליכוד התעלם מ"יש עתיד" רק כדי לגלות ביום הבחירות שהיא צמחה ל-19 מנדטים, שליש מהם מצביעי ימין. ב-2015 נתניהו והרצוג לא טרחו כמעט לגבות מלפיד מחיר פוליטי על כהונתו הכושלת כשר אוצר, והוא, במקום להימחק מהמפה, הפתיע – אפילו הדהים – עם 11 מנדטים.

האם נתניהו שוב ממעיט בערכו של לפיד? חוץ מכמה עקיצות מילוליות, הליכוד נמנע בינתיים מללכת על הראש של יו"ר יש עתיד, ולא שאין במה לתקוף אותו. תחקירני ראש הממשלה כבר עברו על כל טוריו של לפיד ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" ואיתרו התבטאויות שמאלניות נפיצות, אבל כדי לזכות הפעם בבחירות הם יזדקקו ליותר מגזרי עיתון ישנים. יש עתיד נהנית מיתרון משמעותי

גם ללפיד זה יהיה קמפיין שונה. את שני הישגיו הוא רשם בקמפיין חכם, חיובי, שעבר מתחת לרדאר. איש לא תקף אותו, וכששניים רבו (נתניהו-בנט ב-2013, נתניהו-הרצוג ב-2015) הוא לקח. הפעם הוא יהיה אחד משני הניצים. ואיזו מלחמה מרהיבה זו תהיה.

קודם כל לפיד: כקמפיינר מיומן מאוד, השני הכי טוב במדינה, 25 המנדטים שיש לו בסקרים הם רק נקודת המוצא. שוגה מי שחושב שהמצביעים רק חונים אצלו אבל יעופו למקום אחר. מי בדיוק מכל הגנרלים והשמות הנוצצים יטרח להקים מפלגה מאפס, על כל הטרדות ומלחמות האגו וחוגי הבית, כשלפיד מציע לו מקום גבוה ותפקיד בכיר? גבי אשכנזי, שמבהלת פרשת הרפז עוד לא מעז להתראיין? אולי אהוד ברק עם אחוזי התמיכה התת-רצפתיים? או שמא משה יעלון, שהוא ואחוז החסימה כבר לא?

לכן, 25 המנדטים של לפיד נראים לא כתקרת הזכוכית אלא כרצפה. ביום הבוחר, כל המקטרים משמאל על לפיד תואם-נתניהו ממילא ירוצו לזרועותיו כשניחוח המהפך יעלה באפם. לכן, מי שמצפה לקמפיין שלילי חזק נגד נתניהו צפוי להתאכזב. צפו לסיסמא ורדרדה בנוסח "רוצים שיהיה כאן טוב יותר". שפע המקומות הפנויים יאפשר לו לקנות במחיר גבוה כמעט כל מפלגת מרכז שירצה. כחלון? יעלון? אולי גנרל-שניים? שני המרכיבים האלה, איחוד ואלטרנטיבה לנתניהו, הביאו להרצוג האפור 24 מנדטים. לפיד לא יסתפק, ולא יוכל להסתפק, בפחות משלושים.

כדורי הבדולח אזלו ולכן קשה לחזות את העתיד, אבל נתוני היסוד חוזים תמונת מצב מורכבת מאוד בבחירות הבאות. גוש הימין שמונה היום 67 מנדטים (או קרוב ל-70 אם לוקחים בחשבון את הקולות שבזבז אלי ישי) מתכווץ משמעותית, עד כדי סכנה ליצירת גוש חוסם נגדי. מצד שני, הגוש החוסם נגד נתניהו הוא לא הקואליציה של לפיד: הרשימה המשותפת מחוץ לגדר ומרצ פסולת חיתון. לכן, גם בהנחה הסבירה למדי שיש עתיד תהיה הרשימה הגדולה בהפרש ניכר, היא עדיין תזדקק לא רק לליברמן, כחלון ויעלון אלא גם לליכוד המוכה או לבנט כדי להקים ממשלה. זאת אומרת, ללפיד יש אפשרות ריאלית לגרום לנתניהו להפסיד, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מלנצח.

(פורסם ב"מקור ראשון")

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.