תקוות השווא שמקרבות את הבחירות

ההנחה שלא תהיינה בחירות נשענת על שתי תקוות: כחול לבן מקווה שהליכוד יקום על בנימין נתניהו ויגרש אותו מתפקיד ראש הממשלה. הליכוד מקווה שבני גנץ יפרק את כחול לבן וייפטר מלפיד. כיוון שהסיכויים שאחד מהתרחישים יתממש קלוש, אין מנוס מהיערכות רצינית לבחירות 2020 מועד א'.

במה עוסק בכל זאת המשא ומתן? גבולות הגזרה שלו אינם עוסקים בשאלה נתניהו כן-או-לא, אלא בהכנות לנחיתת הקריירה שלו. מדברי הליכוד ברור שיסתפקו בשנת כהונה נוספת, אחרונה, ואז העברה מסודרת של התפקיד לבני גנץ. אם זו עמדת הפתיחה, הרי שפשרה יכולה להיות כמה חודשים. מדוע להיאבק על כמה חודשים, שבהם נתניהו ממילא יהיה כלוא בממשלה לא לו, כשמפלגתו במאבקי ירושה?

כדי לקבל חלק מהתשובה כדאי להעיף מבט בשני מסמכים מעניינים: הראשון הוא חוקת הליכוד והשני – חוק יסוד הממשלה. על פי החוקה, ראש הממשלה מטעם המפלגה הוא מי שקובע את זהות השרים בממשלתו. אבל מה קורה אם את הממשלה שבה יושב הליכוד מרכיב מישהו ממפלגה אחרת? זה קרה בפעם האחרונה בשנה המפורסמת 1984. במקרה כזה, מרכז הליכוד צריך לאשר את רשימת השרים. אם תהיה רוטציה בראשות גנץ, הליכוד יקבל את תיקי הביטחון והחוץ. התמודדות במרכז פירושה מלחמת כל בכל, ותוצאתה תהיה איבוד שליטה של נתניהו לא רק על הממשלה אלא גם על המפלגה, שכן יריביו יקבלו עמדות השפעה שמהן הורחקו בקפדנות בעשור האחרון. לעומת זאת, אם נתניהו מרכיב ראשון את הממשלה, הוא זה שיקבע את השרים, וישבץ את נאמניו, או מועמדים פחות אטרקטיביים, או גם וגם, בעמדות המפתח. השילוב של הרכב שרים נוח ושמירה על ראשות הליכוד ישאיר אותו כבעל בית של המפלגה ושותף בכיר בממשלה גם אחרי השימוע.

חוק יסוד הממשלה צופן בחובו הפתעה משמעותית יותר. הוא קובע שאם הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, יתקיים המשפט בפני שלושה שופטי בית משפט מחוזי בירושלים. לעומת זאת, ראש ממשלה לשעבר יכול לעמוד לדין בפני שופט אחד בתל-אביב. הרכב ירושלמי רחב הוא בדרך כלל בשורות טובות לנאשמים בכירים: אהוד אולמרט זוכה מרוב האישומים בפרשות מעטפות הכסף וראשונטורס ב-2012, אבל לכתב האישום על הולילנד הוא כבר נשלח אל השופט דוד רוזן בתל-אביב רק כדי לחטוף הרשעה ושש שנות מאסר. כאשר התיק חזר לחמישה שופטי עליון בירושלים ההרשעה התכווצה והעונש הופחת דרמטית. הדבר האחרון שנתניהו רוצה הוא משפט בפני חאלד כאבוב או שופט מחמיר אחר בתל-אביב, וכדי לקבל זאת הוא צריך להיות ראש ממשלה כאשר תצא ההודעה הבלתי-נמנעת כנראה על כתב אישום.

לולא היה לפיד בעסק, סביר להניח שעוד השבוע הייתה כבר ממשלת אחדות בגבולות זמניים. כמובן, קשה לבוא בטענות לפוליטיקאי על התעקשות לשמור על מילתו, זו החילונית שבשמה מקבלת יש עתיד מאות אלפי קולות כל בחירות וזו נגד נתניהו שבשמה קיבלה כחול לבן פעמיים יותר ממיליון מצביעים. הנשיא ריבלין יצא מהפגישה שלשום תחת הרושם שלו זה תלוי בשני האישים שמולו כבר הייתה קמה ממשלה. אבל לאחד יש את הבלוק שלו ולשני את המשקולת שלו. התוצאה העגומה שודרה כמעט בשידור חי שלשום, מבית הנשיא.

גנץ עוד לא נמצא בשלב המהלומה על השולחן בקוקפיט, אנשיו מבטיחים שאם צריך, גם זה יגיע,. זה הם גם תוהים אם מאחורי ההתנגדות לא עומד תסכול של יושב-ראש יש עתיד מהעובדה שבכהונה הזו אכן תהיה רוטציה, כמובטח, רק לא איתו. המתווה שעלה השבוע בפסגה אצל נשיא המדינה כלל שלושה ראשי ממשלה תוך ארבע שנים: נתניהו פותח, גנץ ממשיך, בכיר ליכוד אחר סוגר. ולמי לא נשאר?ס

סולם יעקב

אורי אורבך ז"ל סיפר פעם על פוליטיקאי אחד שהוא כל כך משעמם, שכשהוא יוצא מהחדר זה מרגיש כאילו מישהו מעניין נכנס. זה מזכיר את מה שקורה עכשיו בכחול-לבן ובנותיה: מבחינתם, אם נתניהו ייצא ממשרד ראש הממשלה, זה יהיה כאילו כבר נכנס אביר חלומותיהם.

מחיר הוצאתו של נתניהו ממשרד ראש הממשלה, בטח תחת תיקו, הוא הליכה עם החרדים או לכיוונם. גם אם תוכרזנה בחירות חדשות, וגם בהנחה הלא מופרכת שהימין יוכה מכה קשה ויאבד עוד חמישה-שישה מנדטים, עדיין אין דרך להקים ממשלה ללא יהדות התורה או ש"ס או שתיהן. על כן, הדרך היחידה לפרק את הימין היא או להיפטר ממנהיגו או לספח את אחד מחלקיו. שולמית אלוני אמרה פעם שבשביל השלום היא מוכנה לשים שטריימל, אבל לשים אותו בשביל להגיד שלום לנתניהו – זה חידוש.

אלא שזה לא כל כך קל, כיוון שגם העגל לא רוצה לינוק וגם הפרה לא מתה להניק. התפרקות מהירה מהבטחת הבחירות לממשלת אחדות חילונית היא הדבר הקל. בחוסן לישראל מדברים על חקיקה חילונית לייט: חוק הגיוס במתכונת שאליה הסכימו החרדים ערב פיזור הכנסת וביטול חוק המרכולים באופן שיאפשר לכל רשות להחליט לעצמה אם לפתוח חנויות בשבת. ליברמן סירב לכך במאי, כחול לבן אולי תסתפק בכך באוקטובר.

הבעיה העיקרית היא הוטו המוחלט של ליצמן על לפיד, שחורג בהרבה מהבטחת בחירות. סגן שר הבריאות מתעב את יושב ראש עתיד אישית. לחץ הדם שלו עולה כשמזכירים בנוכחותו את השם לפיד. את זה עוד ניתן היה לפתור בדוחק, אבל לכאן נכנס גם מצבו המשפטי של ליצמן, שעומד כנראה בפני כתב אישום. הלכת פנחסי מונעת גם מסגני שרים לשמש תחת אישום. גם אם היה תוקף את ליצמן מצב רוח פייסני של אהבת ישראל, אין סיכוי שייפול על צווארו של לפיד רק בשביל שמאיר פרוש יקבל תיק מיניסטריאלי בכיר.

החיים עם שותפים

כאשר תוצאות הבחירות בבריטניה, לפני עשור, הבהירו שאף מפלגה לא השיגה רוב מוחלט בפרלמנט, תיארו עיתוני לונדון את ממשלת הקואליציה בטון האיסטניסי שבו היו מתארים מעבר אפשרי של המלכה לדירת שותפים. מפלגה שנהגה להתרווח מקיר לקיר בממשלה לבדה צריכה פתאום לחלוק בשלטון ובמשרות עם יריבים. אי אפשר יותר ללכת בסלון בטרנינג וגופיה.

אירוע דומה יפקוד בקרוב את הליכוד. ממשלת רוטציה, אם תקום בסוף, תשנה את הרכב השליטה בחברה בע"מ הקרויה ממשלת ישראל: מבעלים יחיד של חברה פרטית, לגרעין שליטה של כמה משקיעים מוסדיים. היא תשנה, לפחות לזמן הקצר, את החברה הישראלית: מהתכתשות רועשת בין שני מחנות, אחד מפוטם ויהיר והשני מורעב וצעקן, למריבות נישואין שגרתיות תחת קורת גג ממשלתית אחת. ניסיון העבר מלמד שהבריתות הפוליטיות בממשלות כאלה חוצים קווים מפלגתיים. שמיר, למשל, שיתף פעולה עם רבין מול פרס. מהיכרותנו את היחסים בצמרת הליכוד ואת החשדנות בצמרת כחול לבן, אין שום סיבה להסיק שהפעם זה יהיה אחרת.

ממשלה כזו גם תשנה רטרואקטיבית את מה שחשבנו על הממשלה הקודמת: הציבור ילמד שלא כל מה שטוב במדינה קרה בזכות נתניהו, ולא כל מה שרע התרחש בגללו. מטוס ראש הממשלה עדיין ינחת בוושינגטון ומוסקבה והגראדים עדיין ינחתו באשדוד ואשקלון. ייתכן שנידרש לעוד קפיצה לקלפיות בחורף הקרוב כדי להגיע לתוצאה המתחייבת הזו.

דין נוה כדין דרומי

פרשת "מין תמורת מינוי" שנולדה במשקל כבד בחורף האחרון גוססת עכשיו גסיסה איטית ומכוערת. מהטענות לשוחד מיני בלב מערכת המשפט בישראל נותר בהמלצות המשטרה סעיף מרמה והפרת אמונים, תמוה לכשעצמו כשמדובר באדם שאיננו עובד ציבור ולא היה חבר בוועדה בזמן החשדות. במקביל, המליצה המשטרה להעניק חסינות מהעמדה לדין ממי שביצעו פריצה לטלפון: גרושתו של אפי נוה, הטכנאי והעיתונאים שהטלפון הגיע לידם.

תזכורת: העונש על מרמה והפרת אמונים בישראל עומד על שלוש שנים. העונש על פריצה לטלפון עומד על חמש שנות מאסר. העונש על פרסום מידע אישי על פי חוק הגנת הפרטיות: עוד חמש שנים.

פריצה לטלפון היא שוד מזויין של פרטיותו של אדם. הדעת לא סובלת שחייו האישיים של איש יילקחו ממנו, יישפכו לעין כל, יעברו בין גורמים בעלי עניין ועיתונאים ויירמזו בשידור בלי שייעשה דבר. בזמן אמת אולי האמינו בפרקליטות שבידיהם חומר נפץ על עבירות פליליות חמורות בקודש הקודשים של מערכת הצדק בישראל, דבר שמצדיק הלבנה של עבירה מסוג פשע. נתעלם גם, לצורך הדיון, מההכחשות שנמסרו אז ביחס להסכם על חסינות, שהשבוע התבררו בלשון המעטה כלא מדויקות.

אבל מה שעוד היה סביר, בדוחק, לפני כמה חודשים, נראה כעת מנוגד לרוח החוק ולצדק הטבעי. מהסיפור הפשוט והמחריד על מינוי שופטות תמורת טובות הנאה מיניות נותר אירוע מעורפל בהרבה וסעיף השוחד ירד בהתאם. גם אם נוה הוא דמות בכירה, לא הגיוני לקנות ספק-הרשעה בעבירה קלה באמצעות חסינות על שתי עבירות חמורות. הדבר משול למתן חסינות לאדם שדרס למוות בכוונה הולך רגל שחצה באור אדום. למה ללכת לדוגמאות היפותטיות? לפני 12 שנה נעצר החקלאי שי דרומי לאחר שירה בשני פורצים שניסו לגנוב ציוד מחוות הבודדים שבה התגורר בנגב. התחוללה סערה חריגה בממדיה נגד מה שנראה כעיוות של הצדק והמוסר.

אבל הפרקליטות התעקשה ללכת עם הראש בקיר: היא העמידה לדין את דרומי על הריגה (עבירה שממנה זוכה), תחת הקביעה שגם הניסיון למנוע עבירה מסוג פריצה אינו מצדיק ביצוע עבירה חמורה יותר של הריגה. איך אותה משטרה ואותה פרקליטות מוכנות עכשיו להפוך את הכלל שקבעו, ולמצות את הדין עם החשוד בעבירה הקלה בעודן מגוננות על אלה שבוודאות ביצעו עבירה חמורה יותר? אם שי ניצן כבל את עצמו בחסינות, מצופה ממנו לעשות את המינימום המתחייב ולסגור גם את התיק נגד אפי נוה. אם לא ייעשה כן, אפשר יהיה לתהות אם בהחלטה לא התערבבו עוד שיקולים משיקולים שונים, שנוגעים פחות לעבירה ויותר לזהות החשוד בביצועה.

שתף:
Share

תגובות

Comments are closed.