האם יש בזבוזים במעון ראש הממשלה? לא נדע עד שנראה את הקבלות

משרד ראש הממשלה פרסם היום את הוצאות מעונות ראש הממשלה – הרשמי בירושלים והפרטי בקיסריה – לשנת 2014. הנתונים היבשים מראים ירידה משמעותית בהוצאות לאורך זמן. ב-2012, כשפנייה של התנועה לחופש המידע ושלי כפתה על המשרד לפרסם את הנתון לראשונה, פרצה סערה גדולה. התברר שההוצאות עומדות על 3.2 מיליון. מאז נראה שנזהרים שם יותר, והשנה כבר ההוצאה ירדה ל-2 מיליון ש"ח, ירידה של קרוב לארבעים אחוז.

אז האם יש חסכנות מופלגת אצל ראש הממשלה? האם הסרטון עם מושיק גלאמין נכון והשטיחים קרועים באין מחליף, או שיש משתה לילי מדי שבוע בבלפור? מי יודע. ההיסטוריה הפרטית שלי עם חוק חופש המידע מלמדת שטבלאות אקסל עם הוצאות זה נחמד, אבל אי אפשר ללמוד מכך כמעט כלום.

דוגמא קטנה: ההוצאה על שתייה עומדת על 50,000 שקל. שתייה יכולה להיות 10,000 בקבוקי טמפו סודה למאבטחים, האורחים והמשפחה, חמישים בקבוקי "קצרין 1998" של יקבי רמת הגולן בשווי של 1000 ש"ח כל אחד, או כל שילוב אחר. במקרה הראשון מדובר בצניעות מופגנת, בשני בגילוי נהנתנות מושחת. ההבדל בין טבלאות האקסל לקבלות הוא כמו בין מדריך דפי זהב למותחן של אגתה כריסטי.

משרד ראש הממשלה, כמו כל גוף ממשלתי, מעדיפים לשמור את הקבלות קרוב לחזה. הם יודעים למה: תחשבו לבד מה ההבדל בין סעיף אש"ל תמים לבין תיאור ארוך, מביך ומפורט עד אימה של חיסול המיני בר וארוחות בוקר מושחתות במאה אירו לאדם. תחשבו על ההבדל בין הסעיף הכללי "אירוח" לבין חשבון מלון שבו מסתבר שהאורח הנכבד צפה בשלושה סרטים בחדרו, על חשבונכם. בפרלמנט האירי זה כבר קורה שנים: כל קבלה מתקציב הקשר לבוחר נסרקת לאתר, וישפוט הציבור.

אין לי שום ציפיות מהפוליטיקאים שיחשפו מיוזמתם עוד בפני מה שהם חווים – לא בצדק – כציד תקשורתי. אסתפק בזה שיקיימו את החוק הקיים, דבר שלא ממש קורה.

ועוד משהו: הבעיה העיקרית במעון ראש הממשלה הקיים, כמו גם בדירות יושבי ראש כנסת ובמעונות שרד אחרים, היא העירוב הנפיץ בין כסף פרטי וציבורי. הדרך לפרק את המטען הזה היא נוהל ברור וחד שימנע שערוריות כמו שדרוג נכסיך הפרטיים על חשבון הציבור. יש כל מיני גישות בעולם למימון ראשי המדינה. בבית הלבן כמעט כל הוצאות המשפחה הנשיאותית ממומנות מקופת הממשל. בדאונינג 10 ראש הממשלה ומשפחתו צריכים להביא את המצעים ולקנות מצרכים לארוחות הפרטיות. בישראל, כרגיל, יש נוהל מיושן ותפור טלאי על טלאי. באופן אישי אני מחזיק בדעה הלא פופולרית שהגיע הזמן לקנות מטוס לראשי המדינה ולבנות בית לבן ישראלי, צנוע יותר מהתכנית הקיימת. זה יחסוך את השיירות ההיסטריות בלב ירושלים, את המכרזים המופקעים בקרב חברות התעופה על כל נסיעה רשמית של יומיים, את הצוות הכפול. זה יחסוך גם את המימון של מעונות פרטיים כמו שקורה בקיסריה. מה שבין ארבע הקירות – ממומן על ידי המדינה. הבריכות והפרגולות שמחוץ להם – מכרטיס האשראי הפרטי.

שתף:
Share

תגובות

ציוצים אחרונים בטוויטר
עקבו אחריי