חמש הערות על חוק הלאום

1. בשנת 1995 קרתה בישראל רעידת אדמה. היא לא הופיעה בעיתונים שעסקו ברצח רבין, וספק אם האזרח הממוצע הרגיש בה: בג"צ הכריז על המהפכה החוקתית, בהתבסס על שני חוקים שעוסקים בעיקר בפן הדמוקרטי של המדינה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק (בפקולטות למשפטים הם זוכים לקיצור הקליט: חו"י כבוה"א וחו"י חו"ה). הימין חשב שזו הפיכה שיפוטית של אהרן ברק לבסס את האפשרות של שופטים לפסול חוקים של הכנסת על שני חוקים שאושרו לדבריו בהיסח הדעת, באישון לילה.

2. אחרי 19 שנות נמנום והכחשה, הימין החליט להכיר במהפכה השיפוטית, כמו שכמה כמרים החליטו להכיר באיחור בתיאוריית המפץ הגדול. הוא החליט ליזום חוק יסוד נוסף, שידגיש גם את יהדותה של המדינה, לא רק את הדמוקרטיה שלה. הימין החליט לעלות למגרש החוקתי אחרי שהחרים את המשחק שנים. בקיצור: חוק הלאום לעולם לא היה בא לעולם אלמלא האקטיביזם השיפוטי של ברק. כולם מתלוננים על כך שהחוק המוצע ידגיש את יהדות המדינה על פני הדמוקרטיות שלה, אבל מתעלמים באלגנטיות מהמצב הנוכחי שבו אין אזכור חוקתי משמעותי להיותה של ישראל מדינת היהודים. רוצים חוקה? בבקשה, עד הסוף.

3. אם נתניהו רוצה באמת חוק לאום, כל מה שהוא צריך לעשות זה להגיש בשבוע הבא לכנסת את החוק שלו, לקבל את תמיכת לבני, לפיד ומי לא ולהיכנס להיסטוריה. אבל כרגע נתניהו מתעקש להעלות הצעה שהוא למעשה מתנגד לה, הצעת אלקין, ולצאת קרח מכאן ומכאן: בלי חוק ובלי ממשלה. מה שמעורר את החשד שהוא רוצה תירוץ ללכת לבחירות. איך אומרים? הניתוח לא הצליח, אבל העיקר שהחולה מת.

4. היה נהדר לשמוע הבוקר את שלל ההתפתלויות של חברי כנסת מהשמאל, שמסבירים איך מחאתם הנמרצת נגד "סוף הדמוקרטיה" מתיישבת עם העובדה שלפני שנתיים שלוש הם בעצמם חתמו על חוק זהה. אם לסכם את תשובתם לשאלה: היי, הנה ציפור.

5. ועוד הערה אחרונה לפוליטיקאים מימין ומשמאל שחושבים לעצמם שמצאו תירוץ נהדר ללכת לבוחר: למרבה הצער, העובדה הפשוטה היא ש-90% מהציבור הישראלי לא יודע, לא מתעניין ולא קרא את חוק הלאום. דווקא כמי שחושב שזה דיון ציבורי ראשון במעלה, אני חושב שיש סיבה לדאגה עמוקה מהפער התהומי בין הנושאים שמעסיקים את הכנסת לעניינים שמטרידים את הישראלי הממוצע.

שתף:
Share

תגובות

ציוצים אחרונים בטוויטר
עקבו אחריי