שלוש הערות על היממה הבלתי נתפסת בש"ס. אם אין זמן – הערה מספר 3

1. הדמות הטרגית בפרשה היא בתו של הרב עובדיה זצ"ל, עדינה בר-שלום. לפני חודש בלבד היא אמרה שדרעי לא היה נאמן לאביה, שלא ציית לו, שהוא לא הכיר את מרן בכלל. אתמול, בשליחות דרעי, נאלצה לעלות לקבר הרב כדי למחות על פרסום של הקלטות בהן הרב עובדיה אומר אותו דבר בדיוק.

2. הערה כללית לתומכי דרעי וישי כאחד: לרב עובדיה היו עשרה ילדים, וכמו במשפחות רבות לא כולם חיים בשלום זה עם זה. יש בהם ימניים ושמאלנים, ציונים וציונים פחות, תומכי אקדמיה ומתנגדיה. קח כמעט כל טיעון, איש או פלג בש"ס ותמצא שלושה ילדים שתומכים בו. ראוי להניח לבני המשפחה. אחרי שהרב הלך לעולמו, עמדתם שלהם כבר פחות חשובה. אין טעם לעשות בהם שימוש.

3. אל מעונו של הרב עובדיה הגיעו במרוצת השנים ראשי ממשלה בזה אחר זה. נשיאי מדינה עלו למשכנו במקום להפך. זו הייתה הדרך שבה הפגינה ש"ס את הכבוד שהיא נותנת לתורה. לתת לחברי המועצת, יורשיו ושותפיו, ללכת בקור הצורב של ירושלים לחלות פניו של המנהיג הפוליטי דרעי רק כדי לגלות שהוא לא בבית – את זה אפילו יאיר לפיד לא היה מעז לעשות לעולם. לא הכל כשר בשביל ליצור דרמה

שתף:
Share

תגובות

ציוצים אחרונים בטוויטר
עקבו אחריי